מי האיש האומר "הבל הבלים…הבל הבלים הכל הבל" כבר בפסוק השני של ספר קהלת, ומחזק את דבריו בדוגמאות למכביר ובדגשים פרובוקטיביים, כמו:" כל אשר נעשה תחת השמים הוא עניין רע [אשר] נתן אלוהים לבני האדם לענות בו"? אז מה חושב באמת, מי שטוען שהיה מלך בישראל, על העולם ובעיקר על בוראו?
ספר קהלת, שנקרא בחג הסוכות, לפני הקריאה החוזרת בספר הבריאה והיצירה, בראשית, מטיל ספק לא רק בקיומם של צדק וסדר בכלל ובתורת הגמול המקראית בפרט, אלא גם ביכולת האדם להבין את העולם ואת דרכי האל. הזהו המלך לו התפללו, הקורא בתורתו שלו, קהלת – ממקומו הרם-והנישא לפני בני עמו לפני אלוהיו ולפני הכהן הגדול – המבטלת את כל חייו ומעשיו של האדם?

האם זה מקרי שבזמן שאנו ישנים-יושבים-סועדים-חיים-משוחחים בסוכה הארעית ולא בביתנו הקבוע אנו קוראים בקהלת, שבמשך שנים נחשב לטקסט חידתי, דו-משמעי, סתירתי, ובמקומות מסוימים ראדיקאלי?

מה בין הבל-בראשית להבל-קהלת? איך נראים – קין וקהלת, הבל ואלוהים בטקסט שחז"ל התלבטו רבות אם לשבצו בקנון? ומי היו חז"ל, אם כך, ששיבצו טקסט הקורא תיגר על האתיקה המקראית שאותה הם קידשו? ליברלים? תמימי דעים בוודאי שלא. ייתכן והלך הרוח של בני ישראל בימיהם של שני-בתי-המקדש הייתה הרבה יותר פתוחה ורכה, ופחות קנאית, ממה שנדמה לנו או כפי שהרגילו אותנו לחשוב.

קהלת ירד אל העם ודיבר איתו, אבל גם הפליג ואסף מתרבויות קרובות ורחוקות; נמצא בו הדים מחכמת יוון ומצרים העתיקות, וכן מחכמת המזרח.

אין ספק שספר קהלת אינו קוהרנטי, אולי מכיוון שנכתב או לפחות נהגה על-ידי יותר מאדם אחד, ומפה שורש שמו קה"ל. אם כך, מהו הדיאלוג המסתתר בתוך הטקסט הזה, הנחשב לאחת היצירות הגדולות בתחום ההגות העולמית?

מה לקח שפינוזה להגותו מקהלת? האם קהלת היה מסכים שהוא כתב ספר חכמה, כפי שרבים נוטים לחשוב מאז ועד היום? ובהפרזה אנכרוניסטית – האם הפוסט מודרניסטים היו מקבלים את קהלת לשורותיהם? ובכלל, מהי הפילוסופיה של קהלת? מה בנוגע להפרזה ולהחסרה אצלו, איפה הוא רומז שנמצא איזון?

ספר שהוא חגיגה לאוהבי פרדוכסים, לאקזיסטנציאליסטים, ולמי שעוסק במשמעות הקיום ובערכים.

קריאה חדשה בספר קהלת מגלה טקסט פרובוקטיבי, עירני, חד, גרוטסקי, הפכפך, הגיגני, חוצפני, מרגש, משמח, מלעיג, מתגרה, נוגע במינות, יצרי, בוודאי אמיץ. אבל לא רק…

מרצה: מיכאל אדם
יוצר, הוגה והולך בתרבות הישראלית
כותב הספר "לאף אחד לא קראתי אבא"

מיכאל אדם - כתיבה, שירה והגות - נייד: 0545714195 לאתר האימון והטיפול בנל"פ ובדמיון מודרך לחצו כאן. 
לאתר הגלריה לחצו כאן
לאתר פודקאסט – שירה ומשוררים, לחצו כאן

לכל אדם יש סיפור. לכל אדם ישנה לפחות התנסות אחת בלתי רגילה. לכל אדם יש זיכרונות או חוויות, שיר או סיפור, שרוצים להתגלות. כל אדם, בלי יוצא מן הכלל, בחקירה נכונה, יכתוב דברים שאף אחד אחר לא יוכל להציגם כמוהו.

במהלך המפגשים יתנסו המשתתפים בתהליכי כתיבה שונים. המשתתפים יגלו מהו הסיפור שמפעם בתוכם ורוצה להתגשם. האם הכותב הוא גיבור או שיש לו גיבור אחר? מה הוא יצר בחייו, מהו התהליך המיוחד שלו, לאן הוא שואף? הסקרנות שאינה יודעת מנוח וסגולותיה. מהו תפקידה של היצירתיות וכיצד מגלים אותה? השימוש בדמיון ודרכי המבע המקסימים של הלא-מודע. מה מפחיד אותנו ומדוע הוא רלוונטי לסיפור? כיצד ניצור מתח? מתי נערב את האינטואיציה? הדמיון כחלל סדנה של האמן. סוף כל סוף נשאל: מה אמיתי ומה לא? תפקידם של החלומות בכתיבה בכלל וסיפורי חיים בפרט.

כל משתתף, שהעט והדף מהנים אותו, או שיש לו איזה פצע שותת שמניע אותו, ויש לו מספיק אוויר לצלול בו, מוזמן לצאת למסע שכמוהו אין…

בהנחיית מיכאל אדם
אמן, הוגה והולך בתרבות הישראלית
מחבר הרומן "לאף אחד לא קראתי אבא"

מיכאל אדם - כתיבה, שירה והגות - נייד: 0545714195 לאתר האימון והטיפול בנל"פ ובדמיון מודרך לחצו כאן. 
לאתר הגלריה לחצו כאן
לאתר פודקאסט – שירה ומשוררים, לחצו כאן

מזשיר / דויד אבידן

שִׁיר הוּא דָּבָר
שֶׁאֳנִי קוֹבֵעַ שֶׁהוּא שִׁיר
לְאַחַר שֶׁאֳנִי כּוׂתֵב אוׂתוׂ
כְּשִׁיר אוׂ כְּלׂאשִׁיר
אֲבָל מְפַרְסֵם אוׂתוׂ כְּשִׁיר
וְעַכְשָׁו תִּקְבְּעוּ מֵחָדָשׁ מַזֶשִׁיר. להמשיך לקרוא מזשיר – סדנה לכתיבת שירים ←

להתקרב לשירה ולהבין אותה.

שירה: מה זה שיר? במה הוא שונה מטקסטים אחרים? מהו תהליך שירי? מה בינו לבין החיים? כיצד היא מכנסת את קוראיה ואת שומעיה למקום אינטימי ומעוררת שיחה פתוחה אישית וציבורית. אלו סוגי שירים קיימים?

האם השירה קיימת מעבר למילים?

מהו תפקידם של המרכיבים הבאים: מילה, שורה, פיסוק, רווח, גלישה, אימאז', בית, בהירות, ערפול, צליל, תחכום, השלמה, חלל, קומפוזיציה, וכמובן תימטיקה, מוטיב, האני הלירי, אוקסימורון, מטאפורה, מטונימיה ועוד ועוד…

משוררים: אלה הם חלק מהמשוררים שנעסוק בהם בשנת 2021-22:

אלי אליהו, יהודה עמיחי, ועוד…

משוררים שכבר עסקנו בהם ובשירתם ואל חלקם עוד נחזור לעתים:

נורית זרחי, חביבה פדיה, אסתר אטינגר, אמיר גלבוע, יאיר הורביץ, חדווה ארכבי, יעקב בוזגלו, חבצלת, רחל חלפי, אהרן שבתאי, ח"נ ביאליק, ש' טשרניחובסקי, נ' אלתרמן, ח' גורי, א' גלבוע, ד' פגיס, נ' זך, י' עמחי, ד' אבידן, רחל, זלדה, א. שלונסקי, א' משעול, ד' רביקוביץ, ר' סומק, מ' ויזלטיר, ח' לוין, א"ל שילר, ח' לסקלי, ט' כרמי, רשב"ג, אב"י, א. ביטון, ט. ניצן, פ. שדה, מ. גלדמן, ז. גורביץ', יונה וולך, י. אלירז, מ. בז'ראנו, א. קוסמן ועוד…

בהנחיית מיכאל אדם
אמן, הוגה והולך בתרבות הישראלית
מחבר הרומן "לאף אחד לא קראתי אבא"

מיכאל אדם - כתיבה, שירה והגות - נייד: 0545714195 לאתר האימון והטיפול בנל"פ ובדמיון מודרך לחצו כאן. 
לאתר הגלריה לחצו כאן
לאתר פודקאסט – שירה ומשוררים, לחצו כאן

השנה נעסוק במלכים א'.

עיון בסיפורי המקרא החל מספר בראשית ועד תהילים.

המאפיין המרכזי של הלימוד הוא התקרבות לטקסט המקראי, שימת לב לפרטים הקטנים, לביטויים, למצבים, למה שנאמר ולמה שהוסתר או הוצנע או נעלם.
תוך כדי קריאה אנו מקשיבים לקולות שונים שמעלה הטקסט, לוויכוחים בין מסורות שונות, לדרך שבה הוא מנסה ליישב סכסוכים, ובפרט שמים לב מה הסופרים הקדמונים וההנהגה השאירו לדורות הבאים.

אלו ערכים חשוב לטקסט המקראי לשמר, אלו הוא מעמיד בסתירה, כיצד הוא יוצר פרדוקסים ולא תמיד מתכוון ליישב אותם. היינו: בחינת התואם-וההרמוניה מצד אחד והקונפליקטים השונים מצד שני – הסתכלות על הקשר ביניהם, שהוא פשוט מתבקש כחלק בלתי נפרד מההתפתחות.

דרך הלימוד מתייחסת לנקודות מבט שונות: דתית, מסורתית וחילונית, המשלבות הגות מתחומי דעת שונים.

בהנחיית מיכאל אדם
אמן
הוגה והולך בתרבות הישראלית
מחבר הרומן "לאף אחד לא קראתי אבא"

מיכאל אדם - כתיבה, שירה והגות - נייד: 0545714195 לאתר האימון והטיפול בנל"פ ובדמיון מודרך לחצו כאן. 
לאתר הגלריה לחצו כאן
לאתר פודקאסט – שירה ומשוררים, לחצו כאן

סיפורים רבים במקרא בנויים על הדגם של

מטרת הדגם הזה הוא לתאר מצב של ירידה לשם עלייה, לאחר "הארה" או הסקת מסקנות; הסקת המסקנות מתבצעת בשלב הכי קשה של הדמות (יוסף בבור, בכלא, יונה במעי הדג). שלב ההארה מעלה את הדמות לחיים חדשים, ויוצר תפנית משמעותית בחייה.

מיכאל אדם - כתיבה, שירה והגות - נייד: 0545714195 לאתר האימון והטיפול בנל"פ ובדמיון מודרך לחצו כאן. 
לאתר הגלריה לחצו כאן
לאתר פודקאסט – שירה ומשוררים, לחצו כאן

אמר רבי עקיבא:"כל הכתובים קודש – ושיר השירים קודש הקודשים" (משנה, ידיים, ג,ה)
להמשיך לקרוא מרד כמיהה יצירה והתגלות בשיר השירים ←

הקיום והמיתוס, ההכרה החכמה וסגולותיה

נבדל ספר משלי משאר ספרי המקרא בכך שמטרתו המפורשת היא:

"לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה לקחת מוסר השכל…" (א, ב-ג) להמשיך לקרוא ספר משלי ←