האתיקה של שפינוזה הוא ללא ספק ספר ההדרכה הפילוסופי והתרפיויטי המצוין ביותר לחיי אושר – העוסק בגאולה של היחיד.
בין תלמידיו ומשבחיו היו קאנט והגל, ניטשה ופרויד, איינשטיין וסארטר, ראסל, ויטגנשטיין, בן גוריון ועוד רבים אחרים.
שפינוזה – אשר הינו דמות מרכזית בתולדות המחשבה המערבית – חי בין השנים 1632-1677 .
הוא נחשב במובן מסוים – מייסד הפילוסופיה המודרנית, הלוא היא הפילוסופיה של האימננטיות; אחת מקביעותיו המפורסמות של שפינוזה בספרו המפורסם ביותר "אתיקה" היא – אלוהים הוא הטבע: כיצד שפינוזה מוכיח זאת?
איך להבין את האינטואיציה של שפינוזה, אלוהים אינו יכול להיות נפרד ממרחב ההוויה? היינו שאלוהים אינו בורא את העולם אלא זהה אתו. כלומר אלוהים הוא העולם בכוליותו ובאינסופיותו.
כך קומם עליו את העולם הדתי היהודי האורתודקסי בהולנד, אשר הגדיר אותו ככופר ונידה אותו מקרב הקהילה. נעסוק במה שהרגיז אותם, היינו – במבקר המקרא הראשון ובמייסד התחום.
נעסוק במושגים מרכזיים מתחום הגותו, השאיפה לאושר, חירות, קיום, הכרה ועוד.
למשל,
מהם שני התארים אשר בני אדם תופסים? כיצד הם משפיעים על ההכרה, אשר לה 3 דרגות:
- דרגת ההכרה הראשונה שהיא דמיון.
- דרגת ההכרה השנייה שהיא התבונה.
- ודרגת ההכרה השלישית שהיא המדע ההסתכלותי או הדעת שבהסתכלות.
"כיוון שאנו נהנים מברכת האושר, יש ביכולתנו לבלום את תאוותינו"
(משפט 42 באתיקה)
