ארכיון תגיות: הגות

זן בודהיזם

"החכמה אינה משהו שיש ללמוד. החכמה היא משהו שינבע מתוך שימת הלב שלכם"

במה נעסוק?

בלימוד ובחוויה.

מה נלמד?

הרבה – ונתרכז ב"ארבע האמיתות".

האמת הראשונה של הבודהא: עוסקת באי-נחת. בסבל.

האמת השנייה של הבודהא: סבל מקורו בהשתוקקות.

האמת השלישית של הבודהא: זו ההיעלמות ללא עקבות של ההשתוקקות על ידי שחרור ממנה, היעדר תלות בה.

כל זה מוביל לאמת הבאה שמלמדת נירוונה:

האמת הרביעית של הבודהא: היא הדרך המעשית. היא נקראת גם הדרך המתומנת אל הנירוונה או אל ההארה.

ומהי נירוונה? הנה הגדרה במילים ברורות:

נירוונה היא היכולת להכיל יותר, וככל שאנו יכולים להכיל ולקבל יותר אנו נעשים יותר ויותר שלווים. המשך כוונת הנירוונה היא אין משיכה אין דחיה אין תלות. חופש מהתניה.

ומהי הדרך המתומנת המובילה לנירוונה?
אימון בחכמה/בידיעה:

ראייה נכונה, כוונה נכונה  – אלה ישפיעו על כל המעשים.

המישור החווייתי:

דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון

אימון במדיטציה/בהתבוננות:

מאמץ נכון, תשומת לב נכונה, ריכוז נכון

מאמץ נכון: מינימום מאמץ – מקסימום תוצאה: מה זה אומר ?

תשומת לב נכונה

ריכוז נכון

מהם הקשרים בין שלושת החלקים של האמת הרביעית?

חוק הקרמה(לעשות: לכל עשיה יש תוצאה):

כל דבר שאנו עושים ברגע זה תהיה לו השפעה, מיידית או מעוכבת, ניכרת או סמויה. כיצד אפשר להשתמש בחוק הקרמה? כיצד הופכים כעס והאשמה לתקשורת ולאהבה?כיצד אפשר להסביר את חוק הקרמה ואת הנירוונה דרך האמת המתומנת?

בבהירות ובנחת במפגשים!!

מיכאל אדם
מרצה ומנחה סדנאות
מאמן ומטפל
אמן

כותב הספר: "לאף אחד לא קראתי אבא"

    שם (חובה)

    דואר אלקטרוני (חובה)

    נושא

    תוכן ההודעה

    מיכאל אדם - כתיבה, שירה והגות - נייד: 0545714195 לאתר האימון והטיפול בנל"פ ובדמיון מודרך לחצו כאן. 
    לאתר הגלריה לחצו כאן
    לאתר פודקאסט – שירה ומשוררים, לחצו כאן

    פילוסופיה מעשית

    "החופש להיות ולחיות, לאהוב וללמוד, ולהשאיר חותם/מורשת"

    מטרת המפגשים להפגיש את המשתתפים עם חומר פילוסופי מרתק, הקיים משחר ההיסטוריה ועד ימינו אלה.

    בסדרת המפגשים נעיין בכתבי הגות שונים – ונשאב מהם תבונה לחיי היום יום שלנו.

    לדוגמה: נכיר עקרונות חיים שיעסקו בפשטותם של הדברים העמוקים. באיזון בין ארבעת הצרכים ותכליתם הנעלה. מהי ה"אש שבפנים" וחשיבותה לחיים. כיצד יוצרים מרחב למשמעות לגמישות לפתיחות וליצירתיות ועוד.

    נעסוק בנושאים כגון משפחה, אהבה, השארת מורשת, חזון, אחריות, רצון, משמעות, חברה, בדידות, כאב, סבל, ערנות, התעוררות, חופש, תרבות ועוד.

    כתבי ההגות יכללו מגוון רחב של התבוננויות מתרבויות שונות. מהמקראית ועד ימינו אלה.

    בין הפילוסופים שנלמד: סוקרטס, אפלטון, אריסטו, מונטיין, דקארט, שפינוזה, קאנט, רוסו, ניטשה וויטקנשטיין.

    מנחה: מיכאל אדם

      שם (חובה)

      דואר אלקטרוני (חובה)

      נושא

      תוכן ההודעה

      מיכאל אדם - כתיבה, שירה והגות - נייד: 0545714195 לאתר האימון והטיפול בנל"פ ובדמיון מודרך לחצו כאן. 
      לאתר הגלריה לחצו כאן
      לאתר פודקאסט – שירה ומשוררים, לחצו כאן

      "הבל הבלים, אלוהים" – עיון בספר קהלת

      מי האיש האומר "הבל הבלים…הבל הבלים הכל הבל" כבר בפסוק השני של ספר קהלת, ומחזק את דבריו בדוגמאות למכביר ובדגשים פרובוקטיביים, כמו:" כל אשר נעשה תחת השמים הוא עניין רע [אשר] נתן אלוהים לבני האדם לענות בו"? אז מה חושב באמת, מי שטוען שהיה מלך בישראל, על העולם ובעיקר על בוראו?
      ספר קהלת, שנקרא בחג הסוכות, לפני הקריאה החוזרת בספר הבריאה והיצירה, בראשית, מטיל ספק לא רק בקיומם של צדק וסדר בכלל ובתורת הגמול המקראית בפרט, אלא גם ביכולת האדם להבין את העולם ואת דרכי האל. הזהו המלך לו התפללו, הקורא בתורתו שלו, קהלת – ממקומו הרם-והנישא לפני בני עמו לפני אלוהיו ולפני הכהן הגדול – המבטלת את כל חייו ומעשיו של האדם?

      האם זה מקרי שבזמן שאנו ישנים-יושבים-סועדים-חיים-משוחחים בסוכה הארעית ולא בביתנו הקבוע אנו קוראים בקהלת, שבמשך שנים נחשב לטקסט חידתי, דו-משמעי, סתירתי, ובמקומות מסוימים ראדיקאלי?

      מה בין הבל-בראשית להבל-קהלת? איך נראים – קין וקהלת, הבל ואלוהים בטקסט שחז"ל התלבטו רבות אם לשבצו בקנון? ומי היו חז"ל, אם כך, ששיבצו טקסט הקורא תיגר על האתיקה המקראית שאותה הם קידשו? ליברלים? תמימי דעים בוודאי שלא. ייתכן והלך הרוח של בני ישראל בימיהם של שני-בתי-המקדש הייתה הרבה יותר פתוחה ורכה, ופחות קנאית, ממה שנדמה לנו או כפי שהרגילו אותנו לחשוב.

      קהלת ירד אל העם ודיבר איתו, אבל גם הפליג ואסף מתרבויות קרובות ורחוקות; נמצא בו הדים מחכמת יוון ומצרים העתיקות, וכן מחכמת המזרח.

      אין ספק שספר קהלת אינו קוהרנטי, אולי מכיוון שנכתב או לפחות נהגה על-ידי יותר מאדם אחד, ומפה שורש שמו קה"ל. אם כך, מהו הדיאלוג המסתתר בתוך הטקסט הזה, הנחשב לאחת היצירות הגדולות בתחום ההגות העולמית?

      מה לקח שפינוזה להגותו מקהלת? האם קהלת היה מסכים שהוא כתב ספר חכמה, כפי שרבים נוטים לחשוב מאז ועד היום? ובהפרזה אנכרוניסטית – האם הפוסט מודרניסטים היו מקבלים את קהלת לשורותיהם? ובכלל, מהי הפילוסופיה של קהלת? מה בנוגע להפרזה ולהחסרה אצלו, איפה הוא רומז שנמצא איזון?

      ספר שהוא חגיגה לאוהבי פרדוכסים, לאקזיסטנציאליסטים, ולמי שעוסק במשמעות הקיום ובערכים.

      קריאה חדשה בספר קהלת מגלה טקסט פרובוקטיבי, עירני, חד, גרוטסקי, הפכפך, הגיגני, חוצפני, מרגש, משמח, מלעיג, מתגרה, נוגע במינות, יצרי, בוודאי אמיץ. אבל לא רק…

      מרצה: מיכאל אדם
      יוצר, הוגה והולך בתרבות הישראלית
      כותב הספר "לאף אחד לא קראתי אבא"

        שם (חובה)

        דואר אלקטרוני (חובה)

        נושא

        תוכן ההודעה

        מיכאל אדם - כתיבה, שירה והגות - נייד: 0545714195 לאתר האימון והטיפול בנל"פ ובדמיון מודרך לחצו כאן. 
        לאתר הגלריה לחצו כאן
        לאתר פודקאסט – שירה ומשוררים, לחצו כאן

        התבונה המקראית

        השנה נעסוק במלכים א'.

        עיון בסיפורי המקרא החל מספר בראשית ועד תהילים.

        המאפיין המרכזי של הלימוד הוא התקרבות לטקסט המקראי, שימת לב לפרטים הקטנים, לביטויים, למצבים, למה שנאמר ולמה שהוסתר או הוצנע או נעלם.
        תוך כדי קריאה אנו מקשיבים לקולות שונים שמעלה הטקסט, לוויכוחים בין מסורות שונות, לדרך שבה הוא מנסה ליישב סכסוכים, ובפרט שמים לב מה הסופרים הקדמונים וההנהגה השאירו לדורות הבאים.

        אלו ערכים חשוב לטקסט המקראי לשמר, אלו הוא מעמיד בסתירה, כיצד הוא יוצר פרדוקסים ולא תמיד מתכוון ליישב אותם. היינו: בחינת התואם-וההרמוניה מצד אחד והקונפליקטים השונים מצד שני – הסתכלות על הקשר ביניהם, שהוא פשוט מתבקש כחלק בלתי נפרד מההתפתחות.

        דרך הלימוד מתייחסת לנקודות מבט שונות: דתית, מסורתית וחילונית, המשלבות הגות מתחומי דעת שונים.

        בהנחיית מיכאל אדם
        אמן
        הוגה והולך בתרבות הישראלית
        מחבר הרומן "לאף אחד לא קראתי אבא"

          שם (חובה)

          דואר אלקטרוני (חובה)

          נושא

          תוכן ההודעה

          מיכאל אדם - כתיבה, שירה והגות - נייד: 0545714195 לאתר האימון והטיפול בנל"פ ובדמיון מודרך לחצו כאן. 
          לאתר הגלריה לחצו כאן
          לאתר פודקאסט – שירה ומשוררים, לחצו כאן

          בריאת העין

          סיפורים רבים במקרא בנויים על הדגם של

          מטרת הדגם הזה הוא לתאר מצב של ירידה לשם עלייה, לאחר "הארה" או הסקת מסקנות; הסקת המסקנות מתבצעת בשלב הכי קשה של הדמות (יוסף בבור, בכלא, יונה במעי הדג). שלב ההארה מעלה את הדמות לחיים חדשים, ויוצר תפנית משמעותית בחייה.

          מיכאל אדם - כתיבה, שירה והגות - נייד: 0545714195 לאתר האימון והטיפול בנל"פ ובדמיון מודרך לחצו כאן. 
          לאתר הגלריה לחצו כאן
          לאתר פודקאסט – שירה ומשוררים, לחצו כאן